יום שבת, 24 באפריל 2010

פרסיל ג'ל - פרסומת עם מרגול

המתכון פשוט: פרזנטורית בגובה העם + סלנג בגובה העם  + ג. יפית = מרגול
נראה כי המשוואה עובדת, הצופה מבין שכל שאר אבקות הכביסה הן חארטה ( בהנחה שהוא יודע מה זה חארטה ואכן רוב העם יודע ), ובהנחה שמרגול נתפסת כדמות אמינה ומבינה בכביסה אנחנו משיגים בינגו! רק ללכת ולקנות את הפלא הטכנולוגי החדש - ג'ל כביסה.
גם מי שעשה את הפרסומת, הבין שצריך להסביר בסוף ולסכם את כל הטקסט והסלנג שעף שם באוויר, ושקופיות הסיום מסבירות שאבקת כביסה זה "פסה" והדור הבא של אבקות הכביסה זה בכלל ג'ל - אחלה סלוגן.
אבל, תסלח לי מרגול, למה כל הפרסומת צריכה להיראות כמו דיקלום של ילד בטקס יום הזיכרון.
"אבקת כביסה. לא תודה!" - פשוט כמה שזה פשוט ומדוקלם - אולי לעם ה"פשוט" זה לא מפריע.

בעידן שבו בכל תוכנית קומית רואים את השחקנים מקריאים ממסך שנמצע חצי עין מעדשת המלצמה זה אולי כבר לא מפריע לנו. בעידן זהו זה, זה עוד היה חלק מקטע בתולי כזה, שגידי או דובה'לה נתקעים באמצע וקוראים מדפים במבוכה קלה וצחוק של הקהל. והיום כשזה כבר מוסתר ונעשה ע"י שחקנים מקצועיים זה אכן לא מורגש.

אבל לדקלם פרסומת שלמה מבלי להוציא מה"שחקן" מידת מה של אמינות בנאום השכנוע זה כבר עניין של ההפקה והבימאי, ואנו קטונו מלהעיר על כך - רק רצינו להגיד שאנחנו כחלק מהעם שמנו לב לזה ורק מסקרן אותנו האם מסעודה משדרות גם שמה לב...

הפרסומת המוצגת פה דרך אגב היא עוד נורמלית יותר יחסית, וזו שגורמת למבוכה גדולה יותר משודרת בימים אלו ממש ועוד לא עלתה לרשת.

אין תגובות:

פרסום תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.